הדבש של פעם
055-9201019

ארס דבורים (Apitoxin) נחקר בשל תכונותיו הביולוגיות והשפעותיו הפוטנציאליות על מגוון מצבים בריאותיים. הוא מכיל חומרים פעילים כמו מליטין, אדולפין, אפמין ואנזימים שונים, שלהם השפעות אנטי-דלקתיות, משככות כאב ואפילו חיסוניות. כמה מהמצבים שבהם נעשה שימוש בארס דבורים (בעיקר במסגרת רפואה משלימה וניסויים רפואיים) כוללים:

1. דלקת פרקים (ראומטואידית ואוסטיאוארתריטיס) – לארס דבורים יש תכונות אנטי-דלקתיות שעשויות להקל על כאבי פרקים ולהפחית נפיחות.

2. מחלות אוטואימוניות – יש מחקרים שבודקים את השפעתו על טרשת נפוצה (MS) ולופוס, בשל יכולתו לווסת את פעילות מערכת החיסון.

3. פיברומיאלגיה וכאב כרוני – השפעותיו המשככות כאב נחקרות במקרים של כאבים בלתי מוסברים וכרוניים.

4. אלצהיימר ופרקינסון – חלק מהמחקרים מציעים שארס דבורים עשוי להשפיע על תהליכים נוירולוגיים ולהגן על תאי עצב.

5. מחלות עור (כמו פסוריאזיס ואטופיק דרמטיטיס) – בזכות ההשפעה האנטי-דלקתית והחיסונית שלו.

6. בעיות נשימה (אסתמה ו-COPD) – יש עדויות מסוימות לכך שהוא עשוי לסייע בוויסות תגובות חיסוניות יתר.

7. בעיות לב וכלי דם – מליטין, אחד המרכיבים בארס, עשוי לשפר זרימת דם ולהפחית סיכון לקרישי דם.

8. סרטן – מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שמרכיבים מסוימים בארס עשויים לפגוע בתאי סרטן מסוימים, אך נדרשים מחקרים נוספים.

9. פצעים וזיהומים – לתכונות האנטי-בקטריאליות של הארס יש פוטנציאל לטיפול בפצעים עקשניים.

10. בעיות פוריות – מחקרים ראשוניים בודקים השפעתו על ספירת זרע ואיכות הביציות.

 

למרות היתרונות האפשריים, חשוב לזכור שטיפול בארס דבורים עלול לגרום לתגובות אלרגיות חמורות, כולל שוק אנפילקטי, ולכן יש להשתמש בו בזהירות ותחת פיקוח רפואי.